פסיכולוגיה חיובית הינה שדה מחקר בתוך עולם הפסיכולוגיה.
זהו שדה מחקר צעיר יחסית, שמקורותיו בשנות ה 90, העוסק בשאלת האושר האנושי.
עיסוקה העיקרי של הפסיכולוגיה החיובית הוא הניסיון למצוא ולטפח כישרונות אנושיים ותחומי חוזק מרכזיים, הטבועים באדם מיום היוולדו ומציאת הדרכים לטיפוח כישרונות וחזקות אלו.
הפסיכולוגיה החיובית בוחנת כיצד מקדמים תפקוד אנושי מיטבי, ובעצם כיצד מקדמים רווחה נפשית, תחושות סיפוק בחיינו, מימוש עצמי אצל יחידים, זוגות, קבוצות, משפחות וקהילות.
ד"ר מרטין סליגמן, פסיכולוג אמריקאי יהודי, נשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, הוא ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית.
מרטין סליגמן מגדיר את הפסיכולוגיה החיובית כגישה פסיכולוגית שמטרתה לעסוק בפן הבריא והחיובי של האדם ובהעצמת תכונות וחזקות של האדם ליצירת אושר ורווחה נפשית.
הגישה שמה דגש על כך שלאדם יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור וכי האדם פועל לחיפוש משמעות, יצירתיות וערכים.
הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת בבניה של האיכויות החיוביות באדם לעומת הפסיכולוגיה הקלאסית, העוסקת בפתולוגיות.
הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בהסתכלות קדימה למען צמיחתו והתפתחותו של האדם, לעומת הפסיכולוגיה הקלאסית העוסקת בחולי ובהבראתו.
פסיכולוגיה חיובית מגשרת בין המחקר האקדמי לבין יישומו בחיי היומיום ומאחדת בין הדיוק והקפדנות שבמחקר לבין הנגישות והפשטות של תנועות "העזרה העצמית" הפופולאריות ששלטו בשנים האחרונות בתחום האושר (בן שחר, 2008, עמ' 12).
לדברי סליגמן הפסיכולוגיה צריכה לחקור את האנשים הבריאים, כדי לראות מה גורם להיות מאושרים, מצליחים, נדיבים וחכמים ומהם ללמוד.
הפסיכולוגיה החיובית אינה מבטיחה תיקונים מהירים ואשליות או סודות למציאת האושר ואינה מאמינה בקיצורי דרך כדי להגיע לאושר אמיתי ולחיים בעלי משמעות ומטרה. פסיכולוגיה חיובית אינה באה להחליף את הפסיכולוגיה הטיפולית אלא משלימה אותה: היא מציעה כלים יישומים העומדים במבחן ומוסיפים לחיינו משמעות בדרך לאושר ארוך טווח ולהגשמה עצמית.
הפסיכולוגיה החיובית מייצגת גישה מודרנית לפיה האדם אקטיבי ואחראי למצבו.
הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בתכונות חיוביות ובכוחות אשר באדם כמו: אופטימיות ושמחת חיים, יכולת להעניק ולאהוב, אומץ, רגישות, מקוריות ויצירתיות, חוכמה, נחישות ויוזמה.
הפסיכולוגיה החיובית שמה דגש על מאפיינים פסיכולוגיים חיוביים בבני אדם התורמים לרווחה נפשית פסיכולוגית (אושר) כמו:
קבלה עצמית – עמדה חיובית של אדם כלפי עצמו היא מאפיין מרכזי בתפקוד פסיכולוגי חיובי.
יחסים בינאישיים חיוביים – היכולת לאהוב, גילוי אמפטיה וחיבה לבני אדם, יכולת ליצור קשרים אינטימיים עם הזולת ויכולת לכוון ולהדריך את האחר.
אוטונומיה – יכולת הגדרה עצמית, עצמאות, ניהול עצמי, מיקוד שליטה פנימי.
קיומה של מטרה בחיים – בחירת מטרה מותאמת אישית, אשר מניעה אם האדם ממקום פנימי.
אימוץ כלים מעולם הפסיכולוגיה החיובית, יאפשר לחיות חיי רווחה נפשית גבוהים יותר, ירחיב את נקודת המבט שלנו, יהפוך אותנו ליצירתיים, ובעיקר פועלים מתוך תחושת עוצמה ומסוגלות.