למה כל כך קשה לנו לתכנן דברים מראש?
למה תמיד אנחנו אומרים : "כשנגיע לגשר נחצה אותו"?
למה בסוף כשמגיע הרגע אנחנו אומרים :" למה חיכינו עד עכשיו"….
מרבית שגרת היום שלנו מתנהלת תוך כדי כיבוי שריפות!
הכול נעשה ברגע האחרון!
בלחץ מטורף!
ברגע האחרון להגיש את הדו"ח הרבעוני
ברגע האחרון להכין את המצגת לישיבת הצוות
ברגע האחרון להתארגן לפני יציאה לאירוע
ברגע האחרון לארגן את ארוחת הערב
והמחיר?
לחץ
כעס
בזבוז זמן לטפל בבלתי מתוכנן שיצא מכלל שליטה,חוסר שביעות רצון מהתוצאה הסופית.
פעולת התכנון דורשת מאתנו 2 דברים עיקריים:
-חשיבה מוקדמת על הפעולה/מצב- התעסקות באופן מודע בנושא.
-פינוי זמן לביצוע פעולת התכנון.
מה נרוויח אם נתכנן מראש?
טיפול במצב במנות קטנות- בהתאם לזמן שלנו.
שביעות רצון מהפתרון- לא נדרשנו להתפשר היה מספיק זמן למצוא מה שרצינו.
אלמנט הלחץ אינו קיים- כיוון שאנחנו מטפלים בזה מבעוד מועד.
רוגע- הכול בשליטה.
למשל:
היום בערב אתם מוזמנים למסיבה.
עשו הכנה לילדים שהערב אתם יוצאים מוקדם מן הבית, הקדימו את ארוחת הערב לילדים, החלו בהכנתה מוקדם מן הרגיל (אל תכינו משהו מסובך על מנת לא לבזבז זמן רב), דאגו מראש להחליט מה תלבשו.
כך תצאו למסיבה ברוגע, ואפילו עם חיוך קל!
אז לא כדאי להקדיש זמן לתכנון מראש עבור מצבים/פעולות להם אנו נדרשים?
זה פשוט:
-חשבו על הפעולה לה אתם נדרשים
-הקדישו מספר דקות לתכנון שלה
כך תצמצמו את כיבויי השריפות בהם אתם עסוקים!
בהצלחה!